כיצד מאבחנים את הבעיה
גורם הביוץ או הפרעות הורמונליות
מחזורי וסת סדירים ( כל 25 – 35 יום ) מרמזים בד"כ על ביוץ סדיר. ניתן לוודא ביוץ ע"י בדיקות דם להורמונים ובדיקות אולטרסאונד במשך המחזור. לדוגמא: בדיקות הורמונליות בסיסיות (FSH ו- LH) נלקחות בד"כ בימים הראשונים לאחר קבלת הדימום הוויסתי ( ימים 3 – 5 למחזור ). בדיקות אחרות ( כגון רמת פרוגסטרון העולה לאחר הביוץ ) יש לבצע ביום ה-21 למחזור. בדיקות אולטרסאונד למעקב זקיקים ניתן לבצע בימים 10-12 של המחזור בכדי לראות האם יש זקיק הגדל לקראת הביוץ.
הוכחה נסיבתית לביוץ, הורמונאלית, היא העלייה הגדולה החלה ברמת הפרוגסטרון לאחר הביוץ. לדוגמא: אם לפני הביוץ רמות הפרוגסטרון נעות סביב 2 – 5 (ביחידות חדשות) הרי לאחר הביוץ הרמה עולה פי 10 ויותר. מקובל להמליץ על בדיקת פרוגסטרון כשבוע לפני מועד הוסת הצפוי (יום 21 למחזור אצל אישה עם מחזור סדיר מידי 28 יום). מועד זה מכונה "אמצע התקופה הלוטאלית", ובמועד זה רמת הפרוגסטרון הינה בשיא. אם רמת הפרוגסטרון בתקופה "הלוטאלית" נשארת נמוכה, החשד הסביר הוא שלא חל ביוץ באותו החודש. חוסר ביוץ חד פעמי בחודש זה או אחר הוא אירוע לא נדיר בחיי כל אישה. לרוב אין לכך משמעות לגבי הסיכוי להרות בעתיד, בחודש בו יתרחש ביוץ תקין. אם התופעה חוזרת על עצמה מידי חודש בחודשו – מדובר בחוסר ביוץ הדורש אבחון וטיפול. יש לזכור כי יתכן דימום וסתי גם במחזור בו לא היה ביוץ.
ניתן גם לבדוק את מועד הביוץ בעזרת ערכה ביתית. הערכה מבוססת על זיהוי עלייה ברמת ה- LH בשתן. עלייה זו מקדימה את הביוץ ב כ- 24 שעות. יש לזכור כי הביצית שומרת על יכולת ההפריה שלה במשך 12 – 24 שעות לאחר הביוץ. לעומת זאת, הזרע שומר על יכולת ההפריה שלו במשך יומיים ויותר ( הכוונה לזרע תקין, במקרים של בעיות באיכות הזרע ייתכן מצב שונה ).
אצל נשים השומרות דיני טהרה יתכן לעיתים שהביוץ מקדים את הטבילה במקווה וזה אחד הדברים הניתנים לאבחון בעזרת מעקב אחר יום הביוץ בשיטות שהזכרנו.
הגורם המכאני (חסימתי)
הערכה ראשונית של הרחם, חצוצרות ואזור האגן נעשית ע"י בדיקת אולטרא סאונד (דרך הנרתיק) וצילום רחם. הצילום מתבצע ע"י החדרת "חומר ניגוד" (נוזל הנראה בצילום רנטגן) דרך צוואר הרחם. תוך כדי הזלפת חומר ההדמיה אמורים להדגים את שתי החצוצרות משני צידי הרחם ולהבחין בפיזור של חומר ה"צבע" בחלל האגן. בעזרת מספר צילומים עוקבים ניתן להעריך את תקינות חלל הרחם, את תקינות המעבר בחצוצרות, ואת פיזור החומר בחלל האגן. בצילום מאובחנים פגמים בחלל הרחם (הידבקויות תוך רחמיות), חסימות בחצוצרות, הידבקויות סביב החצוצרות, פוליפ, שרירן, וכן הרחבה של צוואר הרחם. הצילום כרוך, לעתים, בכאב, החולף לאחר זמן קצר. הערכה מפורטת יותר של תקינות האיברים באגן נעשית ע"י מכשור אופטי המוחדר לתוך חלל הרחם (היסטרוסקופיה) או לחלל הבטן (לפרוסקופיה).
לפרוסקופיה: מילוי חלל הבטן בגז CO2, ביצוע חתך קטן בדופן הבטן באזור הטבור והחדרת מכשיר אופטי לצורך הסתכלות ישירה או בלתי ישירה באמצעות מצלמה וצג וידיאו על אברי האגן והבטן. באמצעות הלפרוסקופיה ניתן לאבחן בדייקנות האם קיימת פגיעה בחצוצרה אחת או בשתיהן, מהי חומרת הפגיעה ומה הטיפול המתאים. ניתן גם להחדיר מכשירי ניתוח עדינים ולחתוך הדבקויות סביב החצוצרות. הבדיקה נערכת בהרדמה כללית ובחדר ניתוח.
היסטרוסקופיה: החדרת מכשיר אופטי עדין דרך צוואר הרחם לחלל הרחם — לצורך צפייה ואבחון ממצאים כמו הדבקויות, מיומות, פוליפים או פגמים מולדים בחלל הרחם. הבדיקה מבוצעת ללא הרדמה או בהרדמה מקומית. באמצעות ההיסטרוסקופ ניתן תחת הרדמה כללית לבצע ניתוחים בחלל הרחם ולהפריד הדבקויות או לכרות מיומה או פוליפ שנמצאים בחלל הרחם.
בעיות בפוריות הגבר
גורם הזרע
בעיה בריכוז הזרע או באיכותו גורמת לבעיית הפוריות ב כ – 40% מהזוגות. בעיות אלו ניתנות לאבחון על ידי בדיקת זרע. בדיקת הזרע ניתנת לאחר הימנעות של 3 – 5 ימים מקיום יחסים ולא יותר מ10- ימים.. נוזל הזרע נבדק תחת המיקרוסקופ לצורך קביעת ריכוז הזרע (מספר תאי הזרע ב – 1 מ"ל), תנועתיות (אחוז תאי הזרע שבתנועה), וצורה מורפולוגית (אחוז תאי הזרע התקינים מבחינה מורפולוגית). מכיוון שיש תנודתיות טבעית ניכרת במדדים אלו, יש צורך לעתים לחזור על בדיקה זו.
לאנשים דתיים ניתן לבצע בדיקת זרע על פי ההלכה בדרכים הבאות:
- בדיקת – PCT: זהו למעשה משטח הנלקח מצוואר הרחם מס' שעות לאחר תשמיש (קיום יחסים). במקור בדיקה זו נועדה להעריך את "התנהגות" תאי הזרע בהפרשות צוואר הרחם ואת מרקם ההפרשות שיכול להשפיע על תפקוד הזרע בגוף האישה. בדיקה זו לא מבוצעת כיום מאחר והטענה היא שגם אם ישנה בעיה הרי היא מטופלת באותן השיטות הקיימות בכל מקרה (הזרעות תוך רחמיות או הפרית מבחנה). כיום בדיקה זו משמשת יותר את הציבור הדתי לצורך בדיקה ראשונית של הזרע מאחר ונתינת הזרע באוננות אינה מותרת על פי ההלכה.
- PCT לכוסית או איסוף וגינאלי: מעין בדיקת זרע- תהליך בו האישה אוספת לכלי סטרילי חלק מנוזל הזרע מגופה מייד לאחר תשמיש ודגימה זו נבדקת במעבדה. יש לציין שתוצאות בדיקה מסוג זה הן די מהימנות ובכ-90% מהמקרים משקפות את המצב האמיתי. (בדיקה זו ניתן לבצע במעבדתנו)
כמובן שיש להתייעץ עם רב בכדי לקבל פסיקה הלכתית בעניין.
ווריקוצלה
אחד הממצאים השכיחים ביותר המתגלים בבדיקה פיזיקלית או באמצעי הדמיה, הוא ווריקוצלה (התרחבות של וורידי האשך ). ממצא זה שכיח מאוד גם בגברים פוריים. השפעתו על איכות הזרע וריכוזו אינה חד משמעית. ההנחה היא שהעקרות כרוכה בהרחבת הורידים באשך, המעלה מצידה את הטמפרטורה באשכים. (האשכים נמצאים מלכתחילה בשק האשכים, מחוץ לגוף, על מנת להוריד בהם את הטמפרטורה ).
ובכל זאת, למרות הסיכון לעלית החום באשכים ופגיעה בפוריות, עדיין שני שלישים מהלוקים בדליות האשכים, נשארים פוריים.
את הבעיה מאבחנים באמצעות אולטרסאונד לזרימות דם הקרוי גם דופלר אשכים בשילוב עם בדיקת זרע לאימות שאכן ישנה השפעה על מצב תאי הזרע כתוצאה מהוריקוצלה.
פרופיל הורמונלי
ברוב המכריע של המקרים הפרופיל ההורמונלי של בן הזוג הוא תקין. רק כ- 3% מכלל הבעיות בגברים הן על רקע הורמונלי. בגברים מעטים בהם מוצאים ליקויים הורמונלים ניתן לטפל בהם ולהשיג תוצאות טובות. מכיוון שתהליך הבשלת תאי הזרע אורך כ- 2.5 חדשים, יש להתמיד בטיפול לפרק זמן ארוך, לפני שמאבחנים שיפור באיכות הזרע.
חסרים ב- DNA על כרומוזום Y
בשנים האחרונות התברר כי חסרים בחומר הגנטי על כרומוזום Y (הכרומוזום הזכרי) עלולים לגרום למיעוט זרע, עד חוסר מוחלט של תאי זרע בנוזל הזרע. ניתן לאבחן מצבים אלו בבדיקות גנטיות (ע"י PCR ), ואולם אין כל טיפול רפואי היכול לתקן מצבים אלו. למעשה, המידע העיקרי מאבחנה כזו שישנה סבירות גבוהה שילוד זכר, אם ייולד, יסבול, קרוב לוודאי, מאותו מצב גנטי שיש לאביו.
נוגדנים כנגד תאי הזרע
אחת העדויות לנוכחות נוגדנים בזרע הוא תהליך שנקרא אגלוטינציה, תחת המיקרוסקופ ניתן לראות קבוצות קבוצות של תאי זרע צמודים אחד לשני. קיימות בדיקות יותר ספציפיות שחד משמעית יעידו על נוכחות נוגדנים בזרע. בדיקות אלו מתבצעות בעזרת ערכות מיוחדות המכילות חומרים שיזהו נוגדנים על פני תאי הזרע. בדיקות אלו לא כלולות בבדיקת הזרע השגרתית ומתבצעות באופן ייחודי במעבדות מסוימות על פי דרישת הרופא המטפל.