גורם הביוץ או הפרעות הורמונליות

שחלה

 

לשם הפריה, יש צורך בהבשלה תקינה של הזקיק בשחלה וביציאתה של ביצית בשלה אל החצוצרה-תהליך הקרוי ביוץ. תהליך זה מווסת ע"י הורמונים.

ליקויים הורמונליים שונים, כמו: הפרעה בפעילות המתואמת של הורמוני בלוטת יותרת המוח (LH:FSH), הפרשת יתר של הורמון החלב, הפרולקטין, והפרעות בשחלה עצמה – יכולים להביא לחוסר ביוץ או לביוץ לקוי.

כיום ניתן באמצעים יעילים כמו בדיקות הורמונליות ובדיקות אולטרה סאונד לקבוע את מועד הביוץ באמצעות מעקב אחרי גדילת הזקיקים והבשלתם.

בעיה זו בדרך כלל פתירה. בעזרת הורמונים הניתנים בכדורים או בזריקות ניתן ל"השליט סדר" מבחוץ ולהשרות ביוץ.

מתוך מאגר התרופות המשמשות לגרימת ביוץ:  כלומיפן-ציטרט (איקקלומין) , גונדוטרופינים המסופקים משתן של נשים בגיל המעבר ומכילים LH ו FSH. גונדוטרופינים בהנדסה גנטית – FSH טהור המופק בשיטה של הנדסה גנטית ולא משתן. מופיעים כיום בעטים להזרקה עצמית.

פרילאק-תכשיר המדכא את הפרשת הורמון החלב פרולקטין, דקסאמטזון/פרדניזון -תרופות המעכבות פעילות הורמונים זכריים באשה. אחת מקבוצות התרופות החשובות כיום היא האנלוגיים של GnRH, קבוצת האגוניסטים וביניהם: דקפפטיל, סינרל בוסרילין או סופרפקט. קבוצת האנלוגים משמשת כתוספת לתרופות האחרות, לצורך מניעת ביוץ מוקדם והשגת קבוצת ביציות בשלה יותר.

הטיפול בתרופות הללו מחייב השגחה וניטור (MONITORING) קפדני של תגובת האישה, בעיקר של רמות ההורמון אסטרדיול בדם, וכן ניטור באמצעות אולטרה סאונד לבדיקת מספר הזקיקים המתפתחים בשחלה וגודלם, מטרת הניטור היא להשיג את התוצאות האופטימליות עם מינימום תופעות לוואי. ידוע, שטיפולים לגרימת ביוץ, עשויים להביא להתפתחות של מספר רב של זקיקים וביציות בשחלה. התפתחות כזו צופנת סיכון אפשרי, היות שהיא עלולה להוביל הן להריונות מרובי עוברים (שלישיות, רביעיות ויותר) והן לתסמונת גירוי-יתר שחלתי – סיבוך העלול להביא להתפתחות של ציסטות גדולות בשחלות.

הגורם המכני

הטיפול בגורם המכאני תלוי באבחנה הספציפית.

הידבקויות קלות באגן אפשר להפריד בניתוח לפרוסקופי. ניתוח מוצלח עשוי להחזיר את יכולת הפריון, ללא צורך בכל טיפול נוסף.

את הבעיה החסימתית ניתן לפתוח בעזרת תהליך הקרוי צנתור חצוצרות, נשים רבות מצליחות להרות באופן טבעי לאחר פתיחת חצוצרות, כאשר מומלץ לנסות להרות  מיד בטווח קצר לאחר הטיפול.

במקרים בהם נגרם נזק מכאני כבד ובלתי הפיך לחצוצרות, יש לפנות ישירות לטיפול בהפריה חוץ גופית. כאשר בתהליך זה למעשה אנו עוקפים את החסימה ע"י יצירת העובר בהפריה חוץ גופית והחדרתו  ישירות לרחם.

 

הגורם הלא ידוע

ב- 10% – 20% מהזוגות לא מזהים את הסיבה לבעיית הפוריות. במקרים אלו מתחילים בטיפול בשלבים שברוב המקרים מביא להריון. הטיפול מבוסס בהתחלה על גירוי השחלות לביוץ, ותזמון קיום יחסים . אם לא מצליחים בשלב זה עוברים  להזרקת זרע לרחם בזמן הביוץ כפי שיפורט להלן. אם לאחר מספר מחזורי טיפול לא מושג הריון, יש לשקול מעבר להפריה חוץ גופית.תמונה_ביצית_וזרע